עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

שובל/שובי~
אז ככה אני שובל בת 12 וחצי אני אנימלז 4 שנים אבל אני גם דיירקשנית ופארהור,אני צמחונית מגיל 8,ההורים שלי גרושים,מוזיקה היא החיים שלי ואני דיי מפגרת ודברים שקשורים למיסטיקה ומאגיה מעניינים אותי.
אני פוחדת מג'וקים מאז שאחד עלי עלי בזמן שישנתי.
מאחלת שכל הפרחות יכחדו.
להלהלה הסוף.
אליס~
12 וחצי אנימל,פארהור,וואמפטי ודיירקשנית.
אני אוהבת להסתבך,לא באמת אכפת לי מדברים אחרים.. רק מוזיקה.
החלום שלי זה להקים להקת רוק אלנטרנטיבי/אינדי רוק,
ההורים שלי גרושים,ישלי חתול בשם מיסטר קאשה (כן האירוניה) אני צינית ויש לי אדישות יתר אני פוחדת מצונאמי ותנינים וישלי פוביה ממחטים.. סיפור ארוך.
צבע ורוד שנאת חיי,אם היו מרשים בבצפר כבר מזמן היה לי שיער סגול,השיער שלי אדום ואני גרועה במתמטיקה. מספיק מידע?
חברים
עוד מוזרה בעולםHere To Loveשובלצ'וק ואנוש
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
הסיפור  (16)
סתם..  (8)
ארכיון

פרק 41~

22/11/2013 21:20
אליס ושובי ~
הסיפור
פתאום נדלקה ההזעקה,
אדם:"אני לא גאון או משהו אבל זה לא משהו שהיה אמור לקרות.."
דן:"כן הא.."
אני:"נו אל תעמדו שם כמו מפגרים שימו גז ונעוף מפההה"
נסענו משם הכי מהר שיכולנו,
דייב:"אמ... חברה,לא שחכנו מישהי?"
אני:"הו מאאאאאןן, ניקי עוד שםםם"
-רגע של שתיקה-
אדם:"נו דן מה עצרתה חברה שלי שם שם לבדדדד"
כולנו:"הוווו 3> "
אדם:"סתמו וסעו כבררר"
הגענו לשם וניקי לא הייתה,
נסענו לפה,נסענו לשם,נסענו בכל השכונה עושים סיבובים שוב ושוב אבל לא מצאנו אותה..
אוף מה היה כואב לה לעבור מתחת לבור וזהו?
איך נדע איפה היא?אם היא בסדר? מה אם חס וחלילה קרה לה משהו?
הרי אנשים לא נעלמים סתם ככה..
המשכנו לחפש בלי האוטו בכל המקומות שהיא יכלה ליהיות,
"ניקייייי" "ננייקקקיייי"
צעקנו שוב ושוב אבל... כלום.
פשוט כלום.
אדם התחיל להתעצבן ולבעוט בדברים,
אדם:"זה באשמתךך"
אני:"מה לעזזל עשיתי?"
אדם:"למה השארת אותה לבד?"
אני:"היא זאת שנשארה"
אדם:"ואתה דן? למה לא אספתה אותה? למה נסעתה בלעדיה?"
דן:"שמע אחי אתה סתם מאשים פה את כולם סתם כי אתה עצבני"
אדם:"אני לא עצבני אני פשוט,פשוט.. אוחחח"
הוא נאנח,התיישב על הרצפה והחזיק בראשו,
אני:"אדם תקשיב כולנו עצובים,כולנו פוחדים וכולנו דואגים לה,זה בסדר נמצא אותה"
"אני מבטיחה לך"
אדם:"אני מקווה שהיא בסדר"
דייב:"כולנו מקווים"
ויקי:"חברה כבר מאוחר כדאי שנחזור הביתה.."
חזרנו הביתה ושמענו רעש מלמעלה,
ויקי:"מה זה היה?"
דייב:"תרגיעי זה בטח פיפס"
אני:"אמ.. פיפס כאן למטה.."
מה זה היה? אני מקווה רק שזה לא הארולד שגילה שאנחנו אלה שגנבו לו תאוטו כי אז.. הלך עלינו..
כל אחד לקח משו שאפשר להרביץ איתו:
ויקי את העקבים שלה, אדם כפית, דן מגרפה, דייב ספריי ג'וקים
ואני בקבוק וודקה.
עלינו למעלה בשקט,התקדמנו לכיוון החדר שלי,
אני:"בספירת שלוש קופצים,1-2-3"
צעקנו וקפצנו לחדר,
ניקי היתה שם וצרחה,
אנחנו:"אעאעעעעעע!!!"
ניקי:"אתם פאקינג משוגעים?!?!"
זרקנו הכל על הריצפה ורצנו לניקי לחיבוק קבוצתי,
"ניקי אנחנו כלכך שמחים שאת בסדר כבר פחדנו שקרה לך משהו ימשוגעת איפה היית?"
ניקי:"ניהיתי רעבה אז הלכתי הביתה סו וואט"
אני:"סו וואט? אני יראה לך מה זה סו וואט! את יודעת כמה הפחדת אותנו?! לכי לכי תאכלי תפופקורן שלך!!!"
התחלנו מלחמת פופקורן בחדר והגענו למצב שאפילו היה לי פופקורן בחולצה..
דייב:"רגע רגע רגע"
כולנו:"מה?"
דייב:"התואילו בטובכם אנשים נחמדים לזרוק את הפופקורן לתוך הפה שלי ולא על הריצפה?!"
אני:"שמןןן"
ברגע שמלחמת הפופקורן נגמרה השארנו את ניקי לנקות לבד חחחח

חמודים אנחנו.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: