עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

שובל/שובי~
אז ככה אני שובל בת 12 וחצי אני אנימלז 4 שנים אבל אני גם דיירקשנית ופארהור,אני צמחונית מגיל 8,ההורים שלי גרושים,מוזיקה היא החיים שלי ואני דיי מפגרת ודברים שקשורים למיסטיקה ומאגיה מעניינים אותי.
אני פוחדת מג'וקים מאז שאחד עלי עלי בזמן שישנתי.
מאחלת שכל הפרחות יכחדו.
להלהלה הסוף.
אליס~
12 וחצי אנימל,פארהור,וואמפטי ודיירקשנית.
אני אוהבת להסתבך,לא באמת אכפת לי מדברים אחרים.. רק מוזיקה.
החלום שלי זה להקים להקת רוק אלנטרנטיבי/אינדי רוק,
ההורים שלי גרושים,ישלי חתול בשם מיסטר קאשה (כן האירוניה) אני צינית ויש לי אדישות יתר אני פוחדת מצונאמי ותנינים וישלי פוביה ממחטים.. סיפור ארוך.
צבע ורוד שנאת חיי,אם היו מרשים בבצפר כבר מזמן היה לי שיער סגול,השיער שלי אדום ואני גרועה במתמטיקה. מספיק מידע?
חברים
עוד מוזרה בעולםHere To Loveשובלצ'וק ואנוש
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
הסיפור  (16)
סתם..  (8)
ארכיון

פרק 32~

10/10/2013 11:02
אליס ושובי ~
הסיפור

היה כתוב מאחורי התמונה "היום בו אימצנו את קאשה שלנו"
רגע מה?
גם החלום גם זה?
מה קורה פה?
איך זה קרה?
למה תמיד הכל מתבלבל כלכך?
לא יכול ליהיות לי יום אחד נורמאלי?
כל הזמן אקשן,חטיפות,בריחות כאילו דה פאק מזה טלנובלה?
כנראה שלא שמתי לב וצרחתי כי כולם ירדו לסלון,
הארולד:"מה קרה?"
אני:"אני אני מאו..מאומ... אני מאומצת!!!"
אדם:"מ-מ-מה?"
ניקי:"איך את יודעת?"
אני:"לפעמים ישלי חזיונות בחלומות והיה לי אחד הלילה ואחרי זה לא יודעת למה היה לי דחף להסתכל באלבום המשפחתי והיו שם רק תמונות שאני בת שנתיים שלוש ככה ובראשונה מאחור היה כתוב "היום בו אימצנו את קאשה"  ובחלום חלמתי כאילו היה לי אח קטן ולא התייחסו אלי בשיט בגללו וצעקו עלי ושמסרו אותי כי לא התעניינו בי יותר"
דייב:"עכשיו רק חסר שתגידי שראית שהיתה תאונה ואנחנו צריכים לברוח" (יעד סופי כאילו)
אני:"אל תדאג את זה עוד לא ראיתי"
הארולד:"ומה את הולכת לעשות עכשיו?"
אני:"הכל כרגיל רק שאני אנסה למצוא את המשפחה האמיתית שלי"
ניקי:"למה? הרי את אפילו לא זכרת אותם,גם מה יעזור לך למצוא אותם?"
אני:"כי אני רוצה לדעת למה הם עשו את זה אני רוצה לשבת להם על המצפון ויותר מכל אני רוצה לידע את לואי על מה שקרה,שיש לו אחות גדולה ושהם שיקרו לו כל הזמן!"
ויקי:"יופי ואיך תעשי את זה? את הרי לא מכירה אותם!"
אני:"אני לא,אבל 'אבא' שלי כן!" סימנתי " " עם האצבעות במילה "אבא",
יצאתי מהבית לקחתי תסקייבורד  ונסעתי לכיוון של בית הכלא,
"אני רוצה לדבר עם מר רוז, אבא שלי" (הו דאמנ כמה שהרגשתי מגעיל כשאמרתי "אבא") אמרתי לאחד האנשים שאחראים שם על הכל וואטבר מה שהם לא יהיו,
האיש:"סליחה אבל לא בשעה כזאת,עם תרצי את יכולה מ-9:00 בבוקר"
"תודה" הוצאתי בין השיניים מתאפקת שלא להתחיל לצעוק ולקלל,
כאילו דאמט סתם עכשיו נסעתי חצי עיר על הסקייבורד המיטונף הזה?!
התחלתי לנסוע חזרה הביתה ופתאום שמעתי מאחורי קול מוכר,
"פעם שלישית גלידה מתוקה,אי אפשר לברוח מאיתנו בכזאת קלות!"
הסתובבתי וראיתי את ....

 

 


אנה: סורי שיצא קצר

שובל:נמשיך עוד רבע שעה
אנה:היום מחר ושבת נמשיך כל חצי שעה / רבע שעה בזמן הפנוי שלנו ומראשון נמשיך כל פעם שיהיה לייקים/תגובות...
לאביו אנה ושובל!!!!!!

כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: