עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

שובל/שובי~
אז ככה אני שובל בת 12 וחצי אני אנימלז 4 שנים אבל אני גם דיירקשנית ופארהור,אני צמחונית מגיל 8,ההורים שלי גרושים,מוזיקה היא החיים שלי ואני דיי מפגרת ודברים שקשורים למיסטיקה ומאגיה מעניינים אותי.
אני פוחדת מג'וקים מאז שאחד עלי עלי בזמן שישנתי.
מאחלת שכל הפרחות יכחדו.
להלהלה הסוף.
אליס~
12 וחצי אנימל,פארהור,וואמפטי ודיירקשנית.
אני אוהבת להסתבך,לא באמת אכפת לי מדברים אחרים.. רק מוזיקה.
החלום שלי זה להקים להקת רוק אלנטרנטיבי/אינדי רוק,
ההורים שלי גרושים,ישלי חתול בשם מיסטר קאשה (כן האירוניה) אני צינית ויש לי אדישות יתר אני פוחדת מצונאמי ותנינים וישלי פוביה ממחטים.. סיפור ארוך.
צבע ורוד שנאת חיי,אם היו מרשים בבצפר כבר מזמן היה לי שיער סגול,השיער שלי אדום ואני גרועה במתמטיקה. מספיק מידע?
חברים
עוד מוזרה בעולםHere To Loveשובלצ'וק ואנוש
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
הסיפור  (16)
סתם..  (8)
ארכיון

פרק 47~

14/03/2014 22:27
אליס ושובי ~
הסיפור

"אני אוהבת את האנימלס שלי!" – צעקתי מהחלון של המונית לכל המעריצים שהיו בחוץ ודפקו על החלונות.
ויקי:"היית מאמינה שאפילו ממני הם ביקשו חתימה?!"
אני:"טוב שמעי, היום מספיק שראו אותך לשנייה בטלויזיה כי בטעות עברת במקום שצילמו לחדשות כבר ילדים בני שמונה מתנפלים עלייך בקניון ואפילו עם ישבת עם מפורסם על אותו ספסל הם מחשיבים אותך ל'קדושה' "
דייב:"אנשים מפגרים"
ניקי:"גם אנחנו אנשים"
דייב:"אנחנו מפגרים במובן הטוב.. הם במובן הרע"
ניקי:"אנחנו לא מפגרים במובן הטוב אנחנו סתם מפגרים שיש להם חיים,הם מפגרים חסרי חיים"
דן:"המשפט הזה לא נשמע הגיוני"
ויקי:"כן לאיזה מין מפגרים יש חיים?!"
דייב:"למפגרים במובן הטוב"
ניקי:"למפגרים עם חיים* "
דן:"אבל איך למפגרים יש חיים?"
ניקי:"כמו שאנחנו מפגרים אבל אנחנו מבינים משו מהחיים שלנו"
ויקי:"טוב אבל אנחנו לא מפגרים כמוהם"
ניקי:"זה למה יש לנו חיים"
דייב:"לזה קוראים מפגרים במובן הטוב"
אני:"טובבבב דייייי!!!!!!! אני לא יכולה לשמוע תמילה מפגר עוד פעם אחת"
אדם:"כרגע אמרת אותה"
אני:"טוב טוב טוב מעכשיו שקט."
-שקט-
1
2
3
-צוחקים-
יצאנו מהמונית,היה כבר ערב, אני כל כך מתרגשת עוד שלושה ימים אני יוצאת לסיבוב הופעות עולמי..
וואו,בחיים לא חשבתי שהעזוב את השכונה הזאת לכלכך הרבה זמן.
תכנית...
גם אף פעם לא טסתי .__.
קורה (?)
כנראה שכן.
נכנסנו הביתה, "הפתעהההה!" – לואי לגאן ואמא צרחו ופוצצו עלי קונפטי,
אני:"התבלבלתם זה עוד חצי שנה" ,אמרתי משלבת ידיים,
אמא:"זאת מסיבת פרידה טיפשונת,מחר סיבוב ההופעות מתחיל"
אני:"הו כן..." הסתובבתי עם פרצוף עצוב והכנסתי את  הידיים לכיסים....
"אבל מי אמר שאתם לא באים איתי ?!" הסתובבתי וזרקתי כרטיסי טיסה באוויר.
דן:"קאשה את מלכה!"
אני:"אני יודעת,אני יודעת..." ^~^
דייב:"גם צנועה מאוד"
ו.... כמובן שהוא קיבל מרפק בבטן ^^
אמ.. כן.
אכלנו שתינו ושוב אכלנו,דיברנו על סיבוב ההופעות,השירים,החזרות,
סיפרתי על הרקדנים וכל התלבושות המיוחדות..
אני עדיין לא מאמינה שזה קורה!
-8:00 בבוקר-
קמתי,צחצחתי שיניים,התלבשתי וירדתי לאכול,
אני:"דה פאק מה קרה לארון?!"
ויקי:"אמ.. כן.. פיפס"
אני:"הו ברור נאשים את החתול בהכל"
ויקי:"באמת.. זה.היה.החתול"
אני:"אמ.. רק שאלה קטנה: איך?"
ויקי:"אדדדם!!!"
אדם:"וואט?"
ויקי:"הבא תסביר לקאשה רוז סברט היקרה איך החתלתול הקטן והנחמד פיפס הצליח להפיל ארון"
אדם:"היתי על הספה,שמעתי רעש,אני רואה את פיפס על הארון והארון מתקרב עלי... הבנתי שהוא נופל ודפקתי תריצה של החיים משם"
אני:"טוב....אז עוד שאלה: למה אפחד לא הרים אותו"
דייב:"עצלנים..." הוא הניף את הייד בעצלנות לכיוון השלט,
דייב:"זה מזכיר.. תעבירי תשלט"
"כך" ,זרקתי אליו את השלט,
אני:"כנראה שאני הגבר בבית הזה" ,אמרתי מרימה את הארון,
ניקי:"טוב נו באמת קראו לך טומבוי בבצפר"
אדם:"לילדה הזאת יש בייצים"
אני:"טוב סגרנו תנושא."
מאוחר יותר בסביבות הצהריים הלכתי עם הבנות לקניון,
נכנסנו לחנות מעילים והו כמה מפתיע,לא בעצם לא כלכך מפתיע.. המוכרת היתה מעריצה,
חתמתי,הצתלמתי...
וכן,כבר הספקתי להתרגל..
נראה כאילו זאת הפעולה היחידה שעשיתי כל החודש האחרון..

קניתי מעיל פרווה ירוק,כמובן שלא מפרווה אמיתית.
לא מאמינה איך אנשים יכולים ללבוש פרוה אמיתית, או איך בכלל לעשות מעילים מפרווה,כאילו פאקינג להרוג חיה מסכנה,
חיה עם חיים,עם משפחה,נושמת,חייה,אוכל ושותה,
חייה שהסתובבה לה חופשיה בטבע ופתאום בום,
הרגו אותה,באמצע החיים הרגו אותה ושחטו אותה,
עשו ממנה מעיל פרווה מזדיין בשביל איזה זונה.
ראיתי פעם אישה עם מעיל פרווה ארוך שעשוי רק מזנבות של סנאים,היו שם יותר מאיזה 20 סנאים,
זה נראה הגיוני?!
כי לי זה לא.
איך לעזזל מישהו יכול להרוג חייה ועוד לתפור משהו מהעור והפרווה שלה?
איך אנשים יכולים ללבוש משהו שהיה פעם חייה קטנה וחמודה או חייה גדולה ונפלאה?
זה לא עושה להם מצפון או משהו?
אוח הלוואי שיותר אנשים היו חושבים כמוני ומבינים את החשיבות של בעלי החיים...
טוב..
חזרה לסיפור,
חזרנו מהקניון ואיך שיצאתי מהמונית צלמים התנפלו עלי,
-"קאשה האם זו פרווה אמיתית? איזה חייה זאת?" ,פפראצי אחד שאל אותי,
אני:"הו לא יודעת עם שמעתה.. אבל חייה קטנה ונחמדה שנקראת 'סליחה אנשים אני לא רוצחת'"
והבאתי להם את הנאום מקודם,
אוייש הם חייבים ליהיות כאלה חטטנים -.-
באו כמה מעריצים,אליהם חייכתי,אליהם תמיד אחייך,בזכותם הגעתי לאיפה שאני היום
J



אמ..אז היי אני אליס אני ימשיך עוד כמה פרקים ו...
לא אני לא הולכת ליהיות כמו שובי ולומר לאביו.
גם כי אני שונאת מחמאות, וגם כי אני לא באמת באמת אתכוון לזה ו... אין לי מצב רוח היום.
אז אמ.. תהנו (?)
אני חושבת ._.
טוב לא נחפור ונגיד ביי.

 

 

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: