עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

שובל/שובי~
אז ככה אני שובל בת 12 וחצי אני אנימלז 4 שנים אבל אני גם דיירקשנית ופארהור,אני צמחונית מגיל 8,ההורים שלי גרושים,מוזיקה היא החיים שלי ואני דיי מפגרת ודברים שקשורים למיסטיקה ומאגיה מעניינים אותי.
אני פוחדת מג'וקים מאז שאחד עלי עלי בזמן שישנתי.
מאחלת שכל הפרחות יכחדו.
להלהלה הסוף.
אליס~
12 וחצי אנימל,פארהור,וואמפטי ודיירקשנית.
אני אוהבת להסתבך,לא באמת אכפת לי מדברים אחרים.. רק מוזיקה.
החלום שלי זה להקים להקת רוק אלנטרנטיבי/אינדי רוק,
ההורים שלי גרושים,ישלי חתול בשם מיסטר קאשה (כן האירוניה) אני צינית ויש לי אדישות יתר אני פוחדת מצונאמי ותנינים וישלי פוביה ממחטים.. סיפור ארוך.
צבע ורוד שנאת חיי,אם היו מרשים בבצפר כבר מזמן היה לי שיער סגול,השיער שלי אדום ואני גרועה במתמטיקה. מספיק מידע?
חברים
עוד מוזרה בעולםHere To Loveשובלצ'וק ואנוש
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
הסיפור  (16)
סתם..  (8)
ארכיון
חוקי בית ספר תיכחדו -.-
15/03/2014 20:25
אליס ושובי ~
סתם..

היי זאת אליס..
אמרתי בפוסט עעם העובדות שאני יסביר למה התכוונתי שיש חוקים מפגרים בבצפר אז הינה:
בסדר יש חוקים נורמאלים בלי אלימות ולשמור על ניקיון וזה... סבבה חוקים רגילים הם רק מנסים לחנך אותנו..
אבל כל הקטע של "לא לצבוע שיער" "תלבושת בית ספר" זה לדעתי מפגר.
כי כאילו, אתם רק בצפר,לא אמא שלי,אלה החיים שלי והזכויות שלי אני בן אדם עם רצונות ואני רוצה לצבוע קצוות בטורקיז,
ועם כל הכבוד  כל החופשים השבתות והשעות שאני חופשיה מהבצפר המזדיין הזה אני יכולה ליהיות עם קצוות ולאף אחד אין בעיה,
אמא שלי היא זאת שצבעה לי את השיער ואפילו הסבתא הפרנואידית שלי לא אמרה על זה כלום אז למה לבית ספר המזורגג הזה יש בעיות?
התפקיד שלכם זה ללמד אותי מקצועות שאני לא יודעת ולנסות לחנך אותי לא להשתלט על חיי הפרטיים ועל הרצונות וההחלטות שלי!
גם כל הקטע של תלבושת בית ספר , פאק יו אוקיי פאק יו מה הבעיה שלכם? למה אתם רוצים שכולנו ניהיה אותו דבר? למה למנועה מאיתנו את הייחודיות שלנו?
רוב האנשים מבטאים את עצמם בעזרת מה שהם לובשים, והבצפר היקר והחמדמד אוסר עלינו את זה.
תעשו לי טובה, אני רוצה לצבוע שיער וללבוש את מה שאני רוצה, אוקיי תאסרו על הפרחות ללבוש חשוף,סבבה לגמרי אבל כל הקטע הזה של "הג'קט שלך בלי סמל עופי הביתה" רציני?
למה? למה הם חייבים שכולנו ניהיה אותו דבר?
אני רוצה ליהיות שונה מכולם ולא,לא טוב לי להראות בדיוק.פאקינג.כמו.כולם!
לא טוב לי עם זה.
"יום אחרי חופשת פורים אני לא רוצה לראות ילד אחד עם חימצון אני ישלח אותו הביתה"
גברתי המנהלת לכי תזייני את עמצך עם קקטוס.
מה הפאקינג בעיה שלכם לתת לנו ליהיות כמו שאנחנו,מי שאנחנו?
בכלל,
בבצפר הקודם שלי אסרו עלינו לקים וכל הזמן צעקו עלי כשהיתי באה עם משקפיים מזויופות!
כאילו מה קרה באתי עם לק זה לא שרצחתי משהו, ומה ההבדל שילד עם בעיות ראיה בא עם משקפיים אמיתיות ואני באה עם משהו שנראה בדיוק אותו דבר רק שזה לא אמיתי?!
רציני אנשים?
שבו תלמדו תחומר המזדיין שלכם,לא יודעת תענישו ילדים שמפריעים ורבים מכות אנד אול טיס שיט אבל "בלי לקים" "מי שעם חימצון אף הביתה" "אין לך סמל בית ספר על הג'קט עופי מהכיתה"  "בלי כובעים" פאק אוף פיפול!!!
ומה שמוזר זה שאני יודעת שהרבה חושבים כמוני אז למה אף אחד עוד לא קם ועשה עם זה משהו?
אני זוכרת שכיתה ה' ניסינו להפגין וכל השכבה שלנו שמו תכובעים של הג'קט וסירבו להוריד.
וגם דאמט הרי שנים שיש את החוקים האלה אז.. למה בכלל יש אותם? במה הם עוזרים למורים האלה? במה זה עוזר לנו?
לדעתי זה מפגר ומיותר לגמרי.
נשבעת שיום אחד אני עוד יארגן הפגנה -___-
אמרתי את שלי.
יכולים לא להסכים איתי יכולים לצאת עלי לא מזיז לי.
אז...

0 תגובות
עובדות עלי~ אליס
14/03/2014 23:23
אליס ושובי ~
סתם..

אז... כמו ששובי עשתה פעם עובדות עליה בבלוג בקודם שלה אז גם אני החלטתי לעשות:

1. המאכל האהוב עלי זה פיצה
2. ישלי אובסיה לינשופים
3. מכורה קשות לממתקים
4. פעם אישה צרחה לי ברחוב "יאאא היא היפסטרית סתכלו היא היפסטרית" אז אמרתי לה "חתימה?"
5. אני צינית.. מאוד.
6. באלי שיקנו לי רובה ליומולדת כי יש כמה פרחות שחייבות למות
7. ישלי ראש רצחני
8. אני צוחקת באסונות וסרטי אימה
9. אני יכולה למצוא משו מטריד כמעט בכל דבר
10. ישלי חתול בשם קאשה
11. אני לומדת בכיתה של מפגרים
12. ביום שהפרחות בבצפר יבינו שאני לא שמה אליהן אני יהיה מאושרת -.-
13. אם אני דופקת את הראש בקיר זה לא כואב ._.
14. פעם היתי פרחה ואני מנסה להדחיק את התקופה מהחיים
15. לא כדאי לעצבן אותי,תאמינו לי,אני מפלצת..
16. הצבע האהוב עלי זה טורקיז
17. ההורים שלי גרושים
18. אני שונאת את אבא שלי
19. ישלי אחיות חורגות
20. באמצע הלילה שמעתי גניחות מהחדר של ההורים
21. גובה : מטר 46 
22. משקל 42 ק"ג
23. מתמטיקה שנאת חיי
24. הגשתי מבחן ריק קיבלתי אפס .. אופס (?)
25. כיתה ד' קיבלתי ציון גרוע אז שתפתי את זה באסלה ועשיתי בטעות הצפה בשירותים של הבצפר
26. "בטעות" שברתי קיר באמבטיה
27. אני מסוגלת לגמור שלוש מגשי פיצה לבד
28. איבדתי 5 חברות טובות בחיים
29. ראיתי את כל החברים שלי משתנים בשביל ילדים מקובלים ומגניבים יותר בחטיבה ופשוט עוזבים אותי
30. אני מביאה משאלה ב-11:11 אפילו שזה חסר תקווה
31. צבעתי שיער לאדום וקצוות טורקיז
32. הפחדתי ילד רק במבט
33. תשבור לי את המשקפיים אני ישבור לך את הפנים.
34. באמת שברתי לילד את האף.
35. אמא שלי תומכת באלימות הו כמה נחמד.
36. כשאבא שלי עיצבן אותי הרסתי לו תאוטו עם ספריי שלג
37. באלי פיצה
38. אני עצלנית
39. ישלי אדישות יתר
40. לרופאים יש סיוטים ממני עוד מאז שאני קטנה כי כשאני מפחדת אני ניהית אלימה ו... יש לי פוביה ממחטים.
41. שברתי שלט בטיול שנתי כי ניסיתי לרצוח ג'וק
42. אודם כחול זה לעד
43. למה לעזזל הילדה שאני הכי שונאת חיבקה אותי היום
44. אני יודעת מתי משקרים לי,מתי מרכלים עלי,מתי מתחננים לעשות לי מתיחה ומתי מישהי אוהבת את אותו ילד שאני אוהבת
45. כשצבעתי היו ילדים שהריחו לי את השיער O____O
46. פעם אני ובן דוד שלי צרחנו "פאק דה פוליס" והמשטרה שמעה
47. אני אוהבת לזרוק פרחים על אנשים תמימים ברחוב
48. "בטעות" שפכתי קפה על שומר מעצבן בקניון
49. אני כותבת שירים
50. מוזרים שולטים.
51. ברגעים אלה אני מנסה להגיע ל-69 עובדות
52. פעם.. טוב כמה פעמים,רבתי עם מוכרות בסופר פארם כי הם שפטו אותי בגלל הגובה שלי וריב האחרון נגמר בזה שזרקתי עליה כמה אודמים ויצאתי משם
53. אם יש כאלה שנפגעים ממני לא אכפת לי כי אני לא מהאנשים שפוגעים סתם,אם היתה לי סיבה לומר לך משו זה אומר שהתכוונתי ולא אני לא מצטערת על זה.
54. עם חדי קרן היו קיימים הית מאמצת אחד
55. לוזרית לנצח!
56. חלום חיי שחוקי בית הספר לא יהיו כלכל מפגרים. ~ הסבר אחרכך

57. כשאנשים נחמדים אלי אני מרגישה שמשהו לא בסדר
58. אני מרגישה מזור כשמחמיאים לי ודברים כאלה.. אני רק דופקת חיוך מפגר ואומרת תודה והולכת משם מהר
59. אני רוצה שיהיה כפתור חזרה בזמן שאני יוכל לתקן את כל הטעיות שעשיתי
60. ישלי מחברת שאני כותבת שם אנשים שאני רוצה להרוג
61. עם היה לי שקל על כל בנאדם שכתוב במחברת הזאת
62. כשהיתי קטנה ניסיתי לאכול נצנצים 
63. הפרי האהוב עלי זה אכשולית
64. צבע הלק האהוב עלי זה שחור
65. אני מתחברת יותר לבנים מאשר לבנות
66. הלוואי שהיתי גרה ביפן או אמריקה
67. כולם בבצפר היו בטוחים שאני אמריקאית
68. אני רוסיה
69. הינה עובדה 69 .

כן....

1 תגובות
פרק 47~
14/03/2014 22:27
אליס ושובי ~
הסיפור

"אני אוהבת את האנימלס שלי!" – צעקתי מהחלון של המונית לכל המעריצים שהיו בחוץ ודפקו על החלונות.
ויקי:"היית מאמינה שאפילו ממני הם ביקשו חתימה?!"
אני:"טוב שמעי, היום מספיק שראו אותך לשנייה בטלויזיה כי בטעות עברת במקום שצילמו לחדשות כבר ילדים בני שמונה מתנפלים עלייך בקניון ואפילו עם ישבת עם מפורסם על אותו ספסל הם מחשיבים אותך ל'קדושה' "
דייב:"אנשים מפגרים"
ניקי:"גם אנחנו אנשים"
דייב:"אנחנו מפגרים במובן הטוב.. הם במובן הרע"
ניקי:"אנחנו לא מפגרים במובן הטוב אנחנו סתם מפגרים שיש להם חיים,הם מפגרים חסרי חיים"
דן:"המשפט הזה לא נשמע הגיוני"
ויקי:"כן לאיזה מין מפגרים יש חיים?!"
דייב:"למפגרים במובן הטוב"
ניקי:"למפגרים עם חיים* "
דן:"אבל איך למפגרים יש חיים?"
ניקי:"כמו שאנחנו מפגרים אבל אנחנו מבינים משו מהחיים שלנו"
ויקי:"טוב אבל אנחנו לא מפגרים כמוהם"
ניקי:"זה למה יש לנו חיים"
דייב:"לזה קוראים מפגרים במובן הטוב"
אני:"טובבבב דייייי!!!!!!! אני לא יכולה לשמוע תמילה מפגר עוד פעם אחת"
אדם:"כרגע אמרת אותה"
אני:"טוב טוב טוב מעכשיו שקט."
-שקט-
1
2
3
-צוחקים-
יצאנו מהמונית,היה כבר ערב, אני כל כך מתרגשת עוד שלושה ימים אני יוצאת לסיבוב הופעות עולמי..
וואו,בחיים לא חשבתי שהעזוב את השכונה הזאת לכלכך הרבה זמן.
תכנית...
גם אף פעם לא טסתי .__.
קורה (?)
כנראה שכן.
נכנסנו הביתה, "הפתעהההה!" – לואי לגאן ואמא צרחו ופוצצו עלי קונפטי,
אני:"התבלבלתם זה עוד חצי שנה" ,אמרתי משלבת ידיים,
אמא:"זאת מסיבת פרידה טיפשונת,מחר סיבוב ההופעות מתחיל"
אני:"הו כן..." הסתובבתי עם פרצוף עצוב והכנסתי את  הידיים לכיסים....
"אבל מי אמר שאתם לא באים איתי ?!" הסתובבתי וזרקתי כרטיסי טיסה באוויר.
דן:"קאשה את מלכה!"
אני:"אני יודעת,אני יודעת..." ^~^
דייב:"גם צנועה מאוד"
ו.... כמובן שהוא קיבל מרפק בבטן ^^
אמ.. כן.
אכלנו שתינו ושוב אכלנו,דיברנו על סיבוב ההופעות,השירים,החזרות,
סיפרתי על הרקדנים וכל התלבושות המיוחדות..
אני עדיין לא מאמינה שזה קורה!
-8:00 בבוקר-
קמתי,צחצחתי שיניים,התלבשתי וירדתי לאכול,
אני:"דה פאק מה קרה לארון?!"
ויקי:"אמ.. כן.. פיפס"
אני:"הו ברור נאשים את החתול בהכל"
ויקי:"באמת.. זה.היה.החתול"
אני:"אמ.. רק שאלה קטנה: איך?"
ויקי:"אדדדם!!!"
אדם:"וואט?"
ויקי:"הבא תסביר לקאשה רוז סברט היקרה איך החתלתול הקטן והנחמד פיפס הצליח להפיל ארון"
אדם:"היתי על הספה,שמעתי רעש,אני רואה את פיפס על הארון והארון מתקרב עלי... הבנתי שהוא נופל ודפקתי תריצה של החיים משם"
אני:"טוב....אז עוד שאלה: למה אפחד לא הרים אותו"
דייב:"עצלנים..." הוא הניף את הייד בעצלנות לכיוון השלט,
דייב:"זה מזכיר.. תעבירי תשלט"
"כך" ,זרקתי אליו את השלט,
אני:"כנראה שאני הגבר בבית הזה" ,אמרתי מרימה את הארון,
ניקי:"טוב נו באמת קראו לך טומבוי בבצפר"
אדם:"לילדה הזאת יש בייצים"
אני:"טוב סגרנו תנושא."
מאוחר יותר בסביבות הצהריים הלכתי עם הבנות לקניון,
נכנסנו לחנות מעילים והו כמה מפתיע,לא בעצם לא כלכך מפתיע.. המוכרת היתה מעריצה,
חתמתי,הצתלמתי...
וכן,כבר הספקתי להתרגל..
נראה כאילו זאת הפעולה היחידה שעשיתי כל החודש האחרון..

קניתי מעיל פרווה ירוק,כמובן שלא מפרווה אמיתית.
לא מאמינה איך אנשים יכולים ללבוש פרוה אמיתית, או איך בכלל לעשות מעילים מפרווה,כאילו פאקינג להרוג חיה מסכנה,
חיה עם חיים,עם משפחה,נושמת,חייה,אוכל ושותה,
חייה שהסתובבה לה חופשיה בטבע ופתאום בום,
הרגו אותה,באמצע החיים הרגו אותה ושחטו אותה,
עשו ממנה מעיל פרווה מזדיין בשביל איזה זונה.
ראיתי פעם אישה עם מעיל פרווה ארוך שעשוי רק מזנבות של סנאים,היו שם יותר מאיזה 20 סנאים,
זה נראה הגיוני?!
כי לי זה לא.
איך לעזזל מישהו יכול להרוג חייה ועוד לתפור משהו מהעור והפרווה שלה?
איך אנשים יכולים ללבוש משהו שהיה פעם חייה קטנה וחמודה או חייה גדולה ונפלאה?
זה לא עושה להם מצפון או משהו?
אוח הלוואי שיותר אנשים היו חושבים כמוני ומבינים את החשיבות של בעלי החיים...
טוב..
חזרה לסיפור,
חזרנו מהקניון ואיך שיצאתי מהמונית צלמים התנפלו עלי,
-"קאשה האם זו פרווה אמיתית? איזה חייה זאת?" ,פפראצי אחד שאל אותי,
אני:"הו לא יודעת עם שמעתה.. אבל חייה קטנה ונחמדה שנקראת 'סליחה אנשים אני לא רוצחת'"
והבאתי להם את הנאום מקודם,
אוייש הם חייבים ליהיות כאלה חטטנים -.-
באו כמה מעריצים,אליהם חייכתי,אליהם תמיד אחייך,בזכותם הגעתי לאיפה שאני היום
J



אמ..אז היי אני אליס אני ימשיך עוד כמה פרקים ו...
לא אני לא הולכת ליהיות כמו שובי ולומר לאביו.
גם כי אני שונאת מחמאות, וגם כי אני לא באמת באמת אתכוון לזה ו... אין לי מצב רוח היום.
אז אמ.. תהנו (?)
אני חושבת ._.
טוב לא נחפור ונגיד ביי.

 

 

 

 

 

 

 

 

0 תגובות
פרק 46 ~
08/03/2014 12:18
אליס ושובי ~
הסיפור

היום נתתי לעצמי לישון  עד מאוחר,
קמתי ציחצחתי שיניים והלכתי למטבח מכינה לעצמי קפה.
דן:"קאשה בואי את חייבת לראות"
באתי לחדר וראיתי שתי מגזינים שאני מופיעה על השער שלהם,
אני:"אומיי פאקינג גאד"
ניקי פתחה מגזין אחד והתחילה לקרא,
ניקי:"הכרנו אותה דרך  השיר טיקטוק ועכשיו היא מוציאה אלבום וכנראה שעוד נשמע הרבה ממנה,
זאת קאשה."
ואז עוד היו כתובים שם כמה מהראיונות שהיו איתי.

הלכתי לחנות לקנות אוכל לפיפס,
אני:"אמ.. כמה זה עולה?"
המוכרת:"היי את לא קאשה?"
אני:"האחת והיחידה."
המוכרת:"את יכולה לחתום בשביל הבת שלי? היא מעריצה גדולה שלך"
אני:"ברור"
חתמתי לה ואז הי החליטה שהיא רצה לקרא לבת שלה ונשארתי שם לעמוד לבד.
פעם הבאה,
שולחים מישו אחר לעשות קניות.
הסתכלתי על המגזינים וראיתי עוד אחד שהיתה שם תמונה שלי על השער,
לקחתי ודיפדפתי וראיתי שם שתי פוסטרים שלי,
"פוסטרים,נחמד..." – מלמלתי לעצמי.
המוכרת הגיעה עם הילדה בת ה-13 שלה,
הילדה:"אומייייגאד אני לא מאמינה שאני רואה אותך!"
אני:"אמ.. היי איך קוראים לך?"
היא:"אנה"
אני:"נחמד להכיר אנה"
אנה:"אני.לא.מאמינה"
"יש פוסטרים שלך במגזין הזההה!!!!!!"
היא תלשה אותם מהר בלי לחשוב פעמיים, גיחחתי קצת,
אנה:"לא נורא אמא שלי תשלם על זה"
"תחתמי לי עליהם פליזזז ^^ "
אני:"לא צריך להתחנן כמובן שאני יחתום לך : ) "

שילמתי על האוכל וחזרתי הביתה,
אני:"הינה פיפס תאכל מצטערת שזה התעקב"
- אמרתי תוך כדי שאני שמה לו אוכל בקערה שלו,
ויקי:"למה התעקבת שם שעה?"
אני:"מעריצים וזה..."
ויקי:"אוייש מפורסמת שכמותך"
-20:00-
החלטנו ללכת לסרט, הזמנו מונית וכשנכנסו אליה ראינו עיתון,
היה משעמם אז דיפדפתי בו וראיתי עוד כתבות.. עליי, חחח גאד זה מוזר לי לומר את זה,
זה גם מרגיש מוזר, תתארו לכם פתאום כל מקום כתבות,מעריצים וזה..
אבל מצד אחד זה דווקא כיף כזה ^~^

הינו בסרט ושוב  מעריצים והכל, טוב קאשה תתרגלי לחיים החדשים שלך ילדה.
חזרנו הביתה ונכנסתי לבדוק את הטוויטר וראיתי שיש לי מיליון ומשהו עוקבים והרבה אנשים מצייצים לי אוקיי, להתכונן להצפות.
אבל גם לזה נתרגל...
יום אחד (?)

סורי שיש פרקים קצרים וזה...
עד אחד וחצי אני ממשיכה כמה שאני יכולה.
ואני מוסיפה גם את אליס לבלוג,השלמנו..
הפרקים שיעלו מחר זה מה שאליס כתבה ואחרי שנגמור תסיפור נראה מה עושים עם הבלוג..
בנתיים היה רעיון שנעשה סיפור על מחנה קיץ כזה..

טוב,
לאביו שובי 3>

0 תגובות
פרק 45 ~
08/03/2014 12:01
אליס ושובי ~
הסיפור

"אז קאשה, איך המרגש?" –ניקי שאלה בארוחת הבוקר,
אני:"גאאאדד אני מתרגשתתת >< "

אדם:"אז מתי הוא אמור להגיע לחנויות?"
אני:"תאמת המכוניות כבר בדרך להביא תשכורה ואני צריכה להתארגן לבכורה"
עליתי לחדר מתחילה לחטט בארון לחפש מה ללבוש היום.
הוא רק נראה מלא, ככה.... הוא ריק!
לבשתי טייץ מנומר וחולצה שחורה,
אדם:"זה לא פשוט מידי חח?"
אני:"טוב שמע אחי אני לא ליידי גאגא"
יצאתי מהבית ונכנסתי למונית, הגעתי למקום והיה שם שלט ענקי של האלבום,

ואז... אמרו שאני צריכה להתאפר -.-
כן הרעיון של האיפור דיי מעצבן כי אמרתי שאני שונאת להתאפר אבל וואטאבר,
ככה זה עולם הזוהר צריכים ליהיות "זוהרים".
מעצבן אבל חיים עם זה.
בזמן ההכנות בחדר הלבש באו צלמים לצלם אותי לטלויזיה.
אני:"אמ.. אני לא ממש יודעת מה לומר אז אמ.."
אני:"הייי נחשו מה? זה זמן מסיבה! הזמן של קאשה!!! זמן אנימל! אמ... אז לכו תקנו חחחח יאאא"
"אני מרגישה מפגרת .__."

הבכורה התחילה מעריצים באו קנו דיסקים וחילקתי להם חתימות,עניתי על שאלות של אנשים ומראיינים ו.. שוב כמעט התעוורתי מהפלאשים.
מראיין:"אז יש לך משהו נוסף לומר?"
אני:"רק ש.. תתקונן עולם קאשה באה!"

חזרתי הביתה ,החלפתי לבגדים פשוטים ומחקתי את כל באיפור,
אחרי זה הלכתי עם דייב לחנות הדיסקים בשכונה והתחלתי לחפש את האלבום שלי,
אחרי שמצאתי אותו לקחתי כמה דיסקים והלכתי בין אנשים בחנות ושכנעתי אותם לקנות ו..
קניתי אחד לעצמי.

ניקי:"קנית את הדיסק של עצמך?"
אני:"למה לא אני המעריצה הכי גדולה של עצמי"

אמ... סליחה שזה קצר ודיי עלוב.. לא היה מה לכתוב כלכך..
אז אמ.. לאביו שובי!

0 תגובות
סרטוןIT'S PARTY TIME!! ANIMAL IS OUT!!!
מצטערת אליס,מצטערת כולם...
11/01/2014 18:32
אליס ושובי ~
סתם..
תקשיבו..
אני מצתערת בפני כולכם,ובפני חברה שלי אליס.
זה הסיפור:
לאליס היה בלוג פה לפני שנתיים והיא מחקה אותו כי בבלוג היא סיפרה על הבעיות שלה עם המשפחה והחברים וילדה שלא סבלה אותה מצאה תבלוג והלשינה להורים שלה והם הכריחו אותה למחוק....
אני ואליס הכרנו דרך הבלוג וככה גם ממש התחברנו נפגשנו פעם במציאות והיה לנו תפייס  אחת של השניה,
בפייס אליס כתבה לי תסיפור זה,הסיפור על קאשה  כל הפרקים עד בערך הפרק ששלחו אותם לפנימיה, ואני פשוט לקחתי תסיפור שלה וכתבתי בבלוג בלי לשאול אותה בלי כלום.
אנה ושובי,
זה רק שובי...
המצאתי את אנה שיהיה מגניב יותר פה..
אני לא עושה כלום עם החיים שלי חוץ מלדבר על בעיות,לפגוע בחברות ולהשתעמם...
כל הסיפורים המגניבים עם אנה כמו מקרה הג'וק והכל או שהם המצעה שלי משו שהיתי רוצה שיקרה או שזה משו שאליס סיפרה לי בפייס..
גם זה למה היה קשה להמשיך כי אליס  הפסיקה לכתוב ..
הסיפור עם האלה שצעקו לי ברחוב "היי את  ההיפסטרית" זה מה שקרה לאליס,
לה יש שיער אדום והיא זאת שעשתה קצוות בצבעים מוזרים,לא אני..
הציורים שכביכול "אנה ציירה" זה ציורים שאליס שלחה לי בפייס...
סוג של קינאתי בה כי היא מגניבה ולא שמה על אפחד ואני רק ילדה שתקוע כל היום במחשב.
אז בואו נגיד שאליס מצאה את הבלוג הזה ואז צעקה עלי שגנבתי לה את הזהות ואת הסיפור ולא נתתי קרדיט לסיפור וששיקרתי לכולכם.
והבנתי שאני לא היתי  בסדר יכולתי לשאול אותה עם אפשר לפרסם,או לשאול עם באלה ליהיות בבלוג איתי אבל לא..
פירסמתי את הסיפור לה,סיפורים מהחיים שלה,את יצירות האומנות שלה ולא נתתי קרדיט לא כלום...
אני מצטערת באמת מצטערת! :( :( :(
אני אסיים את הסיפור ואפרוש.
זהו אין כוח יותר.
אחרי שהפרק האחרון עולה אני עוזבת.
ושוב מצטערת חברה... :(
~שובי
4 תגובות
פרק 44~
11/01/2014 14:13
אליס ושובי ~
הסיפור

"בוקררררררר"
צרחתי מפזרת דלי של נצנצים על כולם מעירה אותם,
אדם:"ישלי נצנצים על הלשון בגללך!"
אני:"תתמודד ילד!"
ויקי:"מישהי פה שמחה מתמיד"
אני:"מחר מחר מחרררר האלבום יוצאאא!"
דייב:"אז מחר את עוד יותר תשתגעי על הבוקר?"
אני:"אולי ^~^"
ניקי:"אז.. מה עושים היום?"
אני:"באלכם לסרט?"
דן:"יאלה"
אכלנו בלה בלה סידורים של בוקר..
ויקי:"אז איזה סרט רואים?"
ניקי:"משו רומנטי"
אני:"איכ' רציני? בואו קומדיה.. או אקשן"
והשעה הקרובה נמשכה בריבים על איזה סרט, כן, קורה..
ויקי:"טוב סתמווווווו!!" ,
כולם שתקו והתכלו עליה,
ויקי:"הולכים לסרט אימה כמו כלבים טובים ואל תעצבנו אותי שאני לא אסחב אתכם לסרט של ג'סטין ביבר!"
דייב:"כן אדוני" הוא אמר והצדיע,
ויקי:"כן גיברתי* "
דייב:"את גם ככה גבר -.-"
*16:30*
יצאנו מהבית והינו בדרך לתחנת האוטובוס,
ילדים קטנים רצו שם פתאום אחת עצרה ולקחה כמה צעדים אחורה.
הילדה:"אומייגאד אני לא מאמינההה!!! את קאשההה"
אני:"השם והאגדה ;) חח סתם סתם"
הילדה:"אפשר להצתלם איתך ו.. ו.. אפשר חתימה?"
אני:"ברור מתוקה :)
איך קוראים לך?"
הילדה:"ג'סי"
חתמתי לה והצתלמתי איתה,

ג'סי:"אני לא מאמינה שפגשתי אותך!! אני מתה על השיר שלך ואני מחכה כבר לאלבום!"
אני:"תודה! ורק שתדעי שאת הבנאדם הראשון שביקש ממני חתימה ותמונה :)
"
ג'סי:"אומיגאדד!!!" היא צרחה ורצה אחרי שאר החברים שלה.
ניקי:"אמ...אחר הילדה אני קצת חוששת ממה שהולכים לעשות לנו באוטובוס ;-;
אני:"אז... הולכים ברגל?"
כולם:"הולכים ברגל"
המשכנו ללכת ופתאום עצר מולנו אוטו אדום וגדול, החלון נפתח ואנג'י וסיירה ישבו שם.
אנג'י:"מה נראלך שאת מביכה אותנו מול כולם ברדיו?!"
סיירה:"כן מה,מה נראלך?!"
אני:"אוייש מתוקות אתם הבכתם את עצמכן!"
אנג'י:"סתמי יאלה , מה את חושבת שאת כוכבת השיר שלך מכוער בדיוק כמוך!"
אני:"אמרה ילדה שאתמול ניסתה להתחזות לחברה שלי ולומר שהיא כתבה תשיר."
סיירה:"אנחנו נכתוב שיר והוא יהיה להיט! כי אנחנו יפות ואת לא!"
אנג'י:"כן אנחנו ניהיה מפורסמות!"
אני:"אמ.. הפופקורן שם טעים?"
הן:"איפה?"
אני:"בסרט שאתם חיות בו!"
אנג'י:"הו את חייה בסרט!"
סיירה:"כןןן"
שתיהן התחילו לזייף ולשיר שיר של בריטני,אוקיי הרגע הזה ירדוף אותי בסיוטים!
פתאום עבר ילד אחד,ואני חייבת לומר שהוא היה חתיך!
הוא:"אמ.. מי זה שר פה?"
הן:"אנחנו אנחנו!!" הן צרחו בהתלהבות וצחקו את הצחוק המעצבן שלהן,
הוא:"תעשו טובה ותפרשו לדוקים,יש לכם קול של עז במחזור הרסתם לי תאוזן!"
אני:"שורףףףףף!!!"

הוא:"היי את לא קאשה?"
אני:"כן הינה אני ^^"
הוא:"אפשר תמונה?"
בזמן שהצתלמנו אנג'י וסיירה נאחו בכעס ונסעו משם במהירות.
הגענו לקולנוע והלכנו לסרט "יעד סופי 5"
אני:"אני חולה על הסרטים האלה!"
ניקי:"איך?! הם מפחידים רצח!"
אני:"בכל סרט אני מוצאת משו מצחיק ^^ ו.. אני אוהבת לראות דברים מתפוצצים"
האולם היה רק שלנו ישבנו איפה שבאלנו..
אני,ויקי,דן ודייב בשורה אחרונה ואדם וניקי שורה לפנינו,
אדם:"קר לך?"
ניקי:"כן"
הוא הוריד את הג'קט שלו ושם על ניקי,הם ישבו קרוב ועוד שניה התנשקו,
ואז שניה לפני שזה קרה...
"היי חברה הסרט מתחיללללל" צרחתי מאחוריהם גורמת להם לקפוץ בבהלה.
אני אוהבת להרוס לאנשים ^^
זה מצחיק ;)
~פלאשבאק~
לואי וחברה שלו יצאו לבחוץ וראיתי אותם מתפסים על עץ,כנראה בשביל להתנשק שם חחח אווו *-*
הלכתי אחריהם בשקט וחיכיתי שם,
ושניה לפני שזה קרה..
"לואאאייייייייייי!!!!!!"
*בום*
הוא נפל מהעץ.
חיחי
~סוף פלאשבק~
באמצע הסרט התחלנו לעשות קרב פופקורן שהתחיל מזה שניסיתי לתפוס פפוקורן,פיספסתי ופגעתי באדם,זה הפך מקרב פופקורן רגיל לקרב רציני,הפסקנו להתרכז בסרט פשוט זרקנו כמויות של פופקורן זה על זה,קפצנו מעל כיסאות והתחבאנו מתחת לכיסאות,ניקי לקחה את כל הפופקורן שלה ושפחה לתוך החולצה שלי וזה נגמר בזה שדייב זרק על נקניקיה,פיספס,פגע במסך והנקניקיה נמרחה על כל המסך...
אה וקמובן שהעיפו אותנו מהמקום ;)

****************

שובי: אני אמשיך בחמש כי אני הולכת עכשיו לאנשהו וגם בחמש ישלי משו חשוב לספר לכם.. רק תבטיחו שלא תשנאו אותי על זה כי אני מבינה שזה לא בסדר...

0 תגובות
פרק 43~
04/01/2014 18:50
אליס ושובי ~
הסיפור
-8:00 ארוחת בוקר-
דן:"אז מה את עושה היום סופרסטאר?"
הוא אמר לוקח ביס מהטוסט שלו,
אני:"אני הולכת להתאיין בתוכנית רדיו!!!"
ניקי:"פשי עכשיו מה? כל מקום פאפרצי וזה?"
אני:"יאפ"
ניקי:"מאגניב"
אדם:"אני לא מאמין שלפני כמה ימים הינו סתם חבורה של ילדים לא מקובלים בבצפר שכל מה שהם ידעו זה לצייר גרפיטי ולנסוע באוטובוס בחינם"
דייב:"אני לא מאמין שרק לפני כמה ימים עוד הינו תקועים בפנימיה מזורגגת"
ויקי:"אני לא מאמינה שרק לפני כמה ימים כל המשטרות רדפו אחרינו בכל מקום"
אני:"ואני לא מאמינה שרק לפני כמה ימים יצאתי עם מישהו שחשבתי שהוא חלומי אבל בסוף הוא התגלה כסתם פאקינג לוזר..."
~רגע של שקט~
כולם התחילו לצחוק.
אדם:"את חושבת.. את חושבת שמישהו פשוט תלכי עם התהילה ותשכחי אותנו?"
אני:"איכ בחיים לא! אתם החברים הכי טובים שלי! אני תמיד יקח אותכם איתי לכל מקום! גם אם אני אצתרך לשלם מיליונים!"
ניקי:"הוווו זה חמוד!"
אני:"זה לא אומר שאני קונה לך נעליים בלונדון -.- "
ניקי:"זדייני ^^ "
...
הגעתי למקום של התוכנית בכניסה למקום חיכו לי פאפרצים ולא הפסיקו לצלם,אני מקווה שנראתי סבבה כי בתכלס,לא ידעתי איך להגיב לזה ודיי התעוורתי מהפלאשים ;--;

נכנסתי למקום התיישבתי על הכיסע ובלהבלה התחלנו לדבר..
המראיין:"איתנו כאן הזמרת המוכשרת שהספיקה לכבוש את כל העולם עם הלהיט שלה 'טיק טוק' אז.. מה קורה קאשה?"
אני:"בסדר מה איתך?"
המראיין:"אז כולם רוצים לדעת,מתי יוצא האלבום?"
אני:"עוד יומיים!!!"
המראיין:"מתרגשת?"
אני:"האם פעם הרגשתה איך זה להגשים חלום?"
המראיין:"כן"
אני:"התרגשת?"
הוא:"כן"
אני:"אז בררררוור שאני מתרגשת מזה השאלה הזאת?!"
הוא:"אז... איך הולכים לקרא לאלבום?"
אני:"אנימל"
הוא:"אז.. בהצלחה לך מחכים כבר לשמוע את האלבום"
אני:"תאמינו לי יש למה לחכות"
הוא:"אז.. החלטנו שנביא לך לדבר היום עם מעריצים-..."
אני:"ישלי מעריצים?! :0 "
הוא:"כן ומייד נעלה אחד מהם על הקו"
"האלו?" ,
הקול נשמע מוכר,צייצני,מעצבן ומוכר,
המראיין:"אז עם מי אנחנו מדברים"
- "אנחנו אנג'י וסיירה חברות טובות של קאשה ^^ תמיד תמכנו בה לימדנו אותה פיתוח קול וכתבנו שירים באלבום"

אני:"פליז ביצ'ס -.- לא סבלתן אוי מהיום שהכרנו תמיד הצקתם לי,השפלתם אותי ובגללכם העיפו אותי מהבצפר.. ולהגיד בכנות ישלכם קול של עז במחזור"
המראיין:"ש-ו-ר-ף"
הן:"ככה את שוכחת חברות שלך? מגעיל ועוד לקחת לעצמך את כל הקרדיט!"
אני:"שמעו,אתם גרועות בלשקר,זה שאני מפורסמת ואנחנו מכירות לא אומר שתתפסו עלי טרמפ להוליווד,אז.. ביי!"
הן:"אבל..-"
אני:"ביי ^^ "
אמרתי וניתקתי להם בפרצוף,
המראיין:"וואו הם חיות בסרט"
אני:"טחח אני יודעת"
הוא:"אז.. שנתקשר לעוד מישהו?"
אני:"יאלה"

-"הלו?"
אני:"שאלום,אם מי אנחנו מדברים?"
-"אומיייגאאאד קאשה זאת באמת את?"
אני:"השם והאגדה ;) חחח "
-"אני חייבת לומר שאני חולה על השיר שלך ואני כבר מחכה לאלבום!!"
אני:"תודה נחמד לישמוע"
-"דרך הגב מתי יהיה לך סיבוב הופעות?"
אני:"אז... אני שמחה להודיעה לך,ולכולם שעוד . שלוש. שבועות!!!"
-"אעאעאעאע אני אוהבת אותך קאשה"
אני:"גם אני אותך :> "
...
הריאיון המשיך,דיברתי עם עוד כמה אנימלס,ככה אני יקרא למעריצים שלי ^^
אני לא מאמינה שאני אומרת את זה!
ישלי פאקינג מעריצים!!!!
אז.. ככה זה נראה כשהחלום מתגשם :)
seet!!

2 תגובות
תסבירו לי....
04/01/2014 14:13
אליס ושובי ~
סתם..
מישו מוכן להסביר לי מזה היפסטרית?
כולם אומרים לי שאני כזאת אבל אינלי מושג מזה ><
אפילו אנשים ברחוב!
אני הולכת בקניון עם אנה פתאום מוכרת אחת אומרת למישו "קלוט את ההיפסטרית הקטנה הזאת"
-זה היה לפני שנה שהיתי בת 11-
והצביאה עלי..
ועוד מלא אנשים וילדים בבצפר קוראים לי ככה..
מלאאאאא ילדים בבצפר,אז סוג של.. התרגלתי (?)
טוב וואט אבר..
גם לפני יומיים הלכתי ברחוב וליידי הלכה ילדה נראת בת 14 ככה והרבה יותר יפה ממני!
ושמעתי חבורה של ילדים נראים בגיל 13-14 צועקים "היי בובה" וכאלה וצועקים שוב ושוב...
חשבתי הם צועקים לילדה כי,מן הסתם היא יפה יותר,היא גדולה יותר,והיחידים בעולם שחושבים שאני יפה זה ההורים שלי XD
ואז הם צעקו "נו את ההיפסטרית עם השיער האדום תסתובבי"
(צבעתי לאדום)....

טוב,סורי על החפירה,לא מפריעה שקוראים לי ככה וזה,הבנתי שכנראה אני "היפסטרית" אבל מישו מוכן להסביר לי מזה לעזזל?! ><
כי כי כי זה מרגיש מוזר שאנשים,הרבה אנשים קוראים לי ככה ואינלי מושג מזה ;----;

תודה לאלה שיענו,
שובי :)
9 תגובות
פרק 42~
04/01/2014 13:42
אליס ושובי ~
הסיפור
קמתי בבוקר הסתכלתי כל התאריך,
"אעעעעעעעע זה היום זה היום זה היום!!"
צעקתי רצתי בכל הבית קפצתי על המיתות של כולם והמשכתי לצעוק,
ניקי:"אעעעעע היום את מצלמת את הקליפ הראשון שלך!!"
אדם:"מתרגשת?"
אני:"כעעע *^* "
רצתי לאמבטיה,התקלחתי,צחצחתי שיניים,התלבשתי ואז רצתי במדרגות למטה קופצת את שלושת המדרגות האחרונות,
דן:"מישי פה שמחה"
אני:"חח מה אסור לי?"
דן:"מותר,מותר רק תיזכרי מי תמיד פה לצידך,תמיד יעזור לך,תמיד יתמוך בך..... ותמיד ירצה להשתתף בקליפ ;) "
אני:"חחחחח אל תדאג יש מקום לכולם ^^ "
אני:"גם אחשלי הקטן שם"
דייב:"מאגניייב"
אני:"יאלה שמנים סיימו לאכול עוד שעה אנחנו צריכים ליהיות שם"
-12:00 בצהריים-
הבמאי:"אוקיי אז את באמבטיה כאילו רק עכשיו התעוררת שם,את קמה לוקחת את בקבוק הג'ק מהריצפה ומצחצחת שיניים"
אני:"קיי"
הבמאי:"אחרי זה את יורדת במדרגות שמה את המגף השני,כמעט מפילה את את התמונה עם פרצוף של 'וואטאבר' "
"אקשן!!"
....
וככה המשיכו הצילומים כל היום.
"ו... קאט!"
הבמאי צעק,
הבמאי:"סיימנו כאן"
אני:"ווהו!!!!" כל הצוות והחברים מחאו כפיים צעקו ושרקו,
~בדרך הביתה:
אני:"הקליפ הראשון שלי יוצא עוד 5 ימים!!!!!! יייאאא"
ויקי:"אז קאשה,איך זה מרגיש להגשים חלום?"
אני:"במילה אחת? אאאווווממיייגגאאדדדד!!!!!!"
דן:"זה שלוש מילים"
אני:"וואט אברר אני הולכת ליהיות זמררררתתת!!!!"
-כבעור 5 ימים-
אני:"הקליפ יוצא הקליפ יוצא הקליפ יוצצאאאאא"
כולם צרחו וחיבקו אותי,
אני: "טיק טוק,בפעם הראשונה,באם טי וי" –פרצוף 'חושני' קול כמו של האישה הזאת באמ טי וי-
אדם:"חחחחחחח מה אכפת לי רואים אותי שם רוקד! רואים אותי בקליפ ורואים אותי בקליפ ^^ "
אני:"הו שתוק ותדליק תטלויזיה"
3
2
1
אני:"אוקיי עכשיו בערך זה אמור להעלות לערוץ ה-VEVO
שלי"
ניקי:"ישלך ערוץ VEVO 
?! אומיי פאקינג גאדד"
אני:"תתקונן עולם קאשה בדרך"


אנה: שמעו אנחנו מאוד מצטערות שאנחנו לא ממשיכות.. יש עוד איזה 13 פרקים ואז הסיפור נגמר...
שובי: אנחנו חושבות שנסיים ונפרוש כי אין לנו זמן לבלוג וכשיש זמן אין כוח..
אנה: חברים,חוגים,שיעורים.. אנחנו לא מספיקות .
שובי:אז.. כנראה שאחרי שהסיפור יגמר,נפרוש..
0 תגובות
« הקודם 1 2 3 הבא »